אחרי יותר מ-20 שנה בתחום הבריאות, לאורן מודורוגלו (Oran Muduroglu), מנכ"ל פעילות המידע לטיפולים רפואיים (Healthcare Informatics) בחטיבה הרפואית של ענקית האלקטרוניקה האירופית -
פיליפס מדיקל, יש הרבה מה לספר. אבל הסיפור המעניין באמת שייך דווקא לסטארט-אפ שאותו מכר ל
פיליפס מדיקל לפני שנתיים, סטנטור (Stantor), תמורת כ-280 מיליון דולר. הרכישה הכניסה את
פיליפס לעולם האחסון, ההפצה וההצגה של הדמיות רפואיות (PACS), מה שהפך לימים לבסיס פעילות המידע עבור טיפולים רפואיים בחברה.
הרכישה הפכה את מודורוגלו למנהל הפעילות בתחום מערכות המידע הרפואיות, תחום שבו מונחות כבר שנים התשתיות לקראת הפריצה הגדולה, לפחות בעולם המערבי. הביקור שקיים מודורוגלו בישראל בשבוע שעבר הוא לדבריו השלישי בשנתיים האחרונות, מה שמדגיש את החשיבות שרואה פיליפס בשוק הרפואי בישראל. בביקור הנוכחי פגש מודורוגלו בעיקר לקוחות קיימים של החברה, לקוחות פוטנציאלים, עובדים וכן הוא הספיק לראות גם כמה חברות סטארט-אפ שפיליפס מגלה בהן עניין. אבל סביר שהסיבה המרכזית לביקור היא מכרז גדול שעתידה להוציא קופת חולים הכללית למערכת PACS (Picture Archiving and Communications Systems) חדשה. המערכת מבצעת מעין דיגיטיזציה של הדמיות רפואיות (מה שנקרא "דימות דיגיטלי") ממערכות ה-CT, ה-MRI וקרני הרנטגן, ומעבירה אותן על קו תקשורת, כך שניתן יהיה לגשת אליהן מכל מחשב PC על שולחנו של הרופא המטפל. מערכת כזו עולה כמה עשרות מיליוני דולרים, והמכרז שייצא לדרך בקרוב נחשב לאחד היוקרתיים בתחום הציוד הרפואי.
"אנחנו שומעים המון זמן ומהמון אנשים (רק לאחרונה מלארי אליסון) על היומרות בתחום ה-IT לתחום הרפואי. למה זה לא מתקדם?"
"נראה לי שאנשים פשוט מקילים ראש במורכבות של פתרונות לתחום הרפואי. לאנשים נדמה שאפשר לקחת פתרונות מתחומים מקבילים, כגון פיננסים, תעשייה או משאבי אנוש, ופשוט להתאים אותם לתחום הרפואי, וזה לא נכון. רואים הרבה חברות תוכנה שנכנסות לתחום, כגון SAP או מיקרוסופט, שאפילו רכשה לפני כשנה חברה בתחום (Azyxxi, שפועלת בתחום הווירטואליזציה של נתונים רפואיים ממספר מוקדים). באופן נורמלי לא משקיעים בשוק הזה מספיק. בדרך כלל ההשקעות ב-IT עומדות על 7%-12% מהוצאות הארגון, בשוק הרפואי הן עומדות רק על 3%-4%, כך שיש השקעה נמוכה יחסית. הסטנדרטים בתחום הבריאות הם מאוד מורכבים וזו בעיה ידועה. אני חושב שהעולם בנוי עכשיו להקים תשתיות לאומיות. באנגליה למשל מוציאים המון כסף על התארגנות בתחום וישראל כבר מוכנה לקראת הצעד הבא. יש 7 מיליון תצפיות רדיולוגיות (הדמיות ממערכות רפואיות שונות - ש.ש) בישראל, כך שיש לנו עניין רב בפיתוח של תשתיות לניהול ואיסוף נתונים רפואיים. ישראל היא שוק מאוד מפותח יחסית לעולם, ולהצליח פה זה בהחלט יתרון בכניסה לשווקים אחרים".
הרומן בין פיליפס מדיקל לקופת חולים הכללית לא התחיל לקראת המכרז הנוכחי, אלא קיים כבר מספר שנים. הכללית נחשבת לקופת החולים השנייה בגודלה בעולם, עם כ-4 מיליון מבוטחים, והיא ביצעה בשנים האחרונות התקדמות מהירה במערכות המחשוב בפרט ובטכנולוגיה בכלל שהיא מחזיקה. פיליפס סיפקה עד כה מערכות PACS למספר בתי חולים בארץ, כגון שיבא ורמב"ם, וכן לקופת חולים מכבי. כך, יוצא שמודורוגלו מגיע לכאן עם אג'נדה ברורה: "אני חושב שההזדמנויות עבורנו בשוק הישראלי הן לבצע אינטגרציה של המערכות שלנו כך שהדמיה תהיה זמינה לכל רופא בכל מקום. בישראל יש את התשתית לבצע את זה", הוא אומר.
"אולי נחדור לשוק ה-CPR מחוץ לארה"ב"
אבל עם כל הכבוד למכרז החשוב של הכללית, הפרויקט שמעניין יותר את שוק המחשוב הישראלי, חרף היותו פחות יקר ומורכב טכנית, הוא הרשומה הרפואית (ראו מסגרת) - ה-CPR (Computerized Patient Record). המדובר ביכולת לקבל תמונה מלאה של מצב החולה בכל נקודת זמן ומכל מקום, כולל איסוף מידע ממספר רב של מקומות (קופות חולים, בתי חולים ומרפאות שונות) במגוון גדול של תחומים רפואיים.
פיליפס מדיקל בחרה שלא להיכנס לתחום, כפי שמסביר מודורוגלו, בעקבות התחרות הגבוהה שהיא רואה בו. אבל, הוא מפתיע, זה עשוי להשתנות, ודווקא בישראל. "שלוש החברות שמובילות בארה"ב במכשור רפואי הן GE, סימנס ופיליפס", הוא מתאר. "כאשר חשבנו היכן תהיה ההצלחה הגדולה ביותר עבור פיליפס התשובה הייתה באפליקציות קליניות, ברמת הטיפול (Acute Care), ולא היינו מוטרדים מתחום של הניהול של ה-CPR. המורכבות קיימת יותר ברמה שמעל ה-CPR - לנהל את המידע שמגיע מהרופאים, הקרדיולוגיים, ומהמערכות שסביב.
"אנחנו אולי נחדור לשוק ה-EMR (Electronic Medical Records, שמקביל ל-CPR - ש.ש) מחוץ לצפון אמריקה. אין לנו כוונה להיכנס לשוק בארה"ב עם פתרונות כאלו, כי שם השוק רווי. לעומת זאת, באירופה ובישראל נשקול חדירה לפעילות הזו. אבל אנחנו מאמינים שהבידול שלנו הוא בתחומי היישומים לטיפולים ולא בנתונים שמתקבלים מהם".
" אם תרצו להיכנס לשוק הזה, יש לכם טכנולוגיה מתאימה?
"אני חושב שיש לנו את הבסיס של הטכנולוגיה. אנחנו מתעסקים עם הרבה בסיסי נתונים תוך כדי העבודה עם הנתונים הקרדיולוגיים ומערכת ההדמיה. אולם אם נרצה לחדור לשוק ה-CPR, סביר שנבצע רכישה. זו לא מטרה לטווח קצר".
" איפה אתה רואה את הצרכים של המערכת הבריאותית בעתיד הקרוב מצד מערכות המידע?
"יש המון בעיות באיכות של הטיפול. אם מישהו הולך לבית חולים, 20% ממה שעושים לו זה לא נכון, ועד 50% ממה שאמורים לעשות לו, לא נעשה. כך שאיכות הטיפול שאתה מקבל מהמוסדות היא שונה בהתבסס על כוח האדם והטכנולוגיה שנמצאים שם. כך שאני חושב שההזדמנויות שלנו הן לפתח יישומים שיכילו כבר רכיבים בתוכם, שיבטיחו טיפול באיכות גבוהה יותר. זה הפך להיות כל כך מסובך שרופא בודד כבר לא יכול לדעת מה בדיוק לעשות. צריך אפליקציות שיעזרו לנתח את המידע ולהמליץ מה לעשות בהתאם לדיאגנוסטיקה".
"יש כבר פתרונות המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית?
"כן. יש לנו פתרונות, כמו למשל בטיפול ב-sepsis ("אלח דם", זיהום בזרם הדם הנגרם מנוכחות חיידקית, אחד מגורמי המוות העיקריים לחולים המאושפזים בטיפול נמרץ - ש.ש). יכול להיות שלא ישימו לב שהמצב של החולה יתדרדר. זה קשה מאוד לעקוב מתי זה קורה ואחת האפליקציות שלנו יכול להתריע על פרמטרים שמעידים על בעיה. יש פתרונות אחרים שממליצים לרופא האם המטופל צריך צילום מ-CT, מקרני רנטגן או מ-MRI כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר".
"אתה רואה את המערכות הללו מחליפות מתי שהוא חלק מהתפקידים של הרופאים?
"לא, אני רואה אותן תומכות בהם. לחברה המודרנית יש בעיות שנובעות מגיל, השמנה, סכרת, ויש לה עוד הרבה בעיות אחרות. כך שיש ביקוש אינסופי לטיפול רפואי. הקרב שלנו הוא איך לספק טיפול יותר טוב, ולהפוך את הרופאים ליותר מוצלחים".
" ומה לגבי מערכות מעקב או תקשורת מבוססות RFID? יש לכם פיתוחים בתחום?
"יש פתרונות המבוססים על RFID, בעיקר כאלו שדואגים לבטיחות של החולים. למשל מערכת שיכולה לעקוב אחרי המיקום של החולה בבית החולים כדי לייעל את הטיפול, לדוגמה מערכת שעבדנו עליה עם קופת חולים כללית למעקב אחרי מטופלים שסבלו משבץ. יש חלון הזדמנויות שאתה חייב לטפל בלקוח בתוך 3 שעות ואתה חייב לדעת מה גרם לזה, ואחד הפרויקטים שאנחנו עובדים עליו במטופלים כאלו הוא מעקב אחרי הדיאגנוסטיקה שמבצעים עליו בבית החולים, ובהתאם ל-RFID יודעים את המיקום של החולה, כך שהוא לא ייתקע באיזה פרוזדור נשכח".
כאמור, מודורוגלו נפגש כאן גם עם חברות סטארט-אפ בתחום הציוד הרפואי. למודורוגלו יש היכרות נרחבת עם שוק הטכנולוגיה הישראלי גם בעקבות סטנטור, בה כיהן דוידי גילה כיו"ר, שקרן ההון סיכון שלו, גילה ונצ'רס, החזיקה בחברה כ-6%. ב-Healthcare Informatics עדיין לא ביצעו השקעות ישירות בחברות ישראליות, אבל לדברי מודורוגלו בחברה שוקלים לעשות כן. פיליפס מדיקל ביצעה בישראל מספר השקעות, כאשר הבולטת שבהן היא רכישת פעילות ה-CT שהקימה אלסינט, לאחר ש פיליפס קנתה אותה מיד מרקוני, לה נמכרה. את מודורוגלו מעניינות בעיקר חברות בעלות פתרונות בתחום הוויזואליזציה הרפואית. "מעניינות אותנו חברות שיש להן טכנולוגיות בתחום הקליני עם פתרונות בצד הוויזואלי עבור תמיכה בניתוחים. רכשנו בעבר את פעילות ה-CT של אלסינט ממרקוני, ועשינו עם זה המון עבודה בתחום הקרדיולוגי ואנחנו רוצים להרחיב את זה ל-MR cardiology (בדיקת MRI לתחום הלב), ויישומים נוספים בתחום". "
הרשומה הרפואית בישראל - דו"ח מצב
תחום הטיפול הרפואי בישראל כולל 45 בתי חולים - 28 מהם בתי חולים כלליים והשאר הם בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים; 4 קופות חולים; כמעט 7 מיליון מטופלים; כ-26 אלף רופאים וכ-5000 רופאי שיניים. זוהי כמובן רשימה חלקית, לצד זה אפשר למצוא מרפאות צבאיות, מרכזים אוניברסיטאיים ומרפאות פרטיות. בסך הכל התקציב שמקדישה ישראל לתחום הרפואי מסתכם בכ-8.8% מהתוצר השנתי.
"ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום המחשוב הרפואי", קובע פיליפ ליבמן, מנהל השיווק והמכירות האזורי של חברת המחקר גרטנר. "בעולם רואים כיום צמיחה מעל הממוצע של השקעה ב-IT במערכת הבריאות. הסיבה היא שבמשך השנים השקיעו יותר בהתקנים (Medical Devices), ועכשיו נכנסו לתוקף תקנים בינלאומיים שכדי למנוע טעויות הם דורשים תמיכה של מערכות מחשוב".
אחד המקומות בהם בא לידי ביטוי הצורך למנוע טעויות בטיפול בישראל הוא הרשומה הרפואית (CPR), שאמור לספק לכל רופא גישה לכל הטיפולים שעבר המטופל. כדי לאסוף את המידע הזה נדרשת גישה למידע רגיש ולכן יצאה לדרך יוזמה לאומית שמרכז משרד הבריאות. הפרויקט לא התקדם הרבה מאז יצא לדרך בתחילת האלף וכיום הוא נמצא בשלבי פיילוט בשני תחומים - אלימות במשפחה וטיפול נמרץ.
בישראל יש כיום לכל קופה בנפרד את מערכת הרשומה הרפואית שלה (הקופה הראשונה שביצעה את היישום הייתה מכבי - כבר ב-1991) וכן לחלק מבתי החולים. הפרויקט המרשים ביותר בתחום זה בישראל (ולטענת ליבמן הוא גם "הראשון מסוגו בעולם") הוא "אופק" של הכללית, שמציג את הנתונים הקליניים של המטופלים בהתבסס על התשתית של חברת dbMotion הישראלית, שיוצרת רשומה וירטואלית, כאשר לאחר הצפייה נמחקים הנתונים ממחשב הרופא. הפרויקט מיושם בכל מרפאות הכללית ובבתי החולים שלה וכן במספר בתי חולים נוספים.
לטענת גרטנר, פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית יכול פשוט לאמץ מבחינה טכנולוגית את המודל של פרויקט אופק וכך להתרכז במשהו שכבר עובד. על פי הערכות, לאחרונה הצליח משרד הבריאות להתקדם בנושא והוא עשוי להתחיל בקרוב ביישום רשומה רפואית לאומית על גבי תשתיות dbMotion.
ערוץ 1
אורית זרובבל